  
  
  
|
 |
|
||
  החלום הישראלי |
|||
|
|||
החלום הישראלי הוא להתפרק מאחריות. זה התחיל מהחלום הוורוד של רבין/פרס/ביילין. הסכם אוסלו הביא את כנופיית ערפאת לשלוט ביהודה, שומרון ועזה ''בלי בג''צ ובלי בצלם''. זה אכן הוכיח את עצמו. בשלב הראשון הם רצחו את כל מי ששיתף פעולה עם ישראל. הם גם הבהירו היטב מה ייעשה למשתפי פעולה עתידיים. לאחר מכן הם ערכו ''בחירות דמוקרטיות'' בקרב הנשארים והתחילו בפיגועי הטרור בלב מדינת ישראל. ההברקה הבאה היתה של מיודענו אהוד ברק, בעל התוכנית הנוכחית. למה להיות בלבנון? מדי פעם נהרגים שם חיילים. ואכן, ב-15 השנים שחלפו מנסיגת ישראל אל רצועת הביטחון ועד לשנת 2000, בה ברחה ישראל מלבנון, נהרגו כ-550 חיילים (הערת אגב, בשום מקום לא הצלחתי למצוא תיעוד מסודר של חללי ישראל בלבנון. ככל הידוע לי מדובר בכ-15 חיילים לשנה בשנים האחרונות לשהייתנו שם ואודה אם מישהו יביא מקור אמין). גם אז דובר על העברת האחריות לאו''ם, לממשלת לבנון, או לשלגיה ושבעת הגמדים, אבל מי שנכנס לחלל שנוצר היה ארגון החיזבאללה, שעד אותו זמן היה קיקיוני למדי. ושוב חזר על עצמו התרחיש המוכר. מי ששילם את המחיר הכבד היו אנשי צבא דרום לבנון, ששיתפו פעולה עם ישראל. במקרה הטוב הם נכלאו לשנים ארוכות. המיעוט שנמלט לישראל קיבל כאן כתף קרה. למרבה ההפתעה של מי שהחליט לסגת, גם הפעם הנסיגה לא הביאה שלום. אהוד ברק הכריז שאם יופר השקט, ''כל לבנון תבער''. לאחר ארבעה חודשים היתה לו אפשרות ליישם זאת; בתחילת אוקטובר 2000 חדרו חיילי חיזבאללה לישראל, חטפו ורצחו שלושה חיילים. אהוד ברק אמנם אמר שהם חייבים להחזיר את החטופים מייד, אחרת מי-יודע-מה, אבל קיבל אצבע משולשת. גופות הנרצחים (וגם סוחר הסמים החטוף אלחנן טננבאום, היהודי היחיד בהיסטוריה שנחטף בידי החיזבאללה ולא נרצח) הוחזרו לאחר 4 שנים תמורת שיחרור 400 לבנונים. ב-6 השנים שלאחר אותה חטיפה רצחו חיזבאללה עוד 11 חיילים ו-6 אזרחים. בשנת 2006 חטף החיזבאללה ורצח שני חיילי צה''ל. ישראל החליטה על יציאה למלחמה, בה נהרגו עוד 119 חיילים ו-44 אזרחים ישראלים. הלאה. הרעיון של לסגת שוב כדי לשפר את מצבנו היה של אריאל שרון. בשנת 2005 ביצעה מדינת ישראל טרנספר ליהודים שהתגוררו ברצועת עזה ופינתה את כוחותיה מהרצועה. הדבר היה אמור להקטין את החיכוך בין יהודים לפלשתינאים, להביא לשיפור המציאות הבטחונית, לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם, להביא למצב שבו ישראל לא תידרש לדאוג לרווחתם של תושבי הרצועה, להקטין את הנטל הכלכלי של החזית העזתית ולמנוע מצב שבו ישראלים נהרגים באיזור הדרום. אף אחת מהמטרות לא הושגה. ניתן לראות אחד לאחד שבכל יעד שהוצב הושגה תוצאה הפוכה. הגבול הפרוץ בין רצועת עזה לבין מצרים הביא להתחמשות עצומה והוצאות הבטחון של ישראל מרקיעות שחקים, הן במיגון המבנים האזרחיים של הישובים הקרובים לרצועת עזה והן במערכת ''כיפת ברזל''. כעת הגיע תורו של הדובדבן שבקצפת. נסיגה מיהודה ושומרון. נגיע למצב שבו לא צריך לנסוע לשום מקום כדי לתקוף את ישראל. מה שתרצו: נתב''ג? ירושלים? בית שמש? רק תגידו. הלונה פארק נפתח ומטווח הברווזים מתחיל. אני בטוח שהנסיגה תהיה מלווה בהצהרות אמיצות של אהוד ברק על כך ש''כל הגדה תבער'' אם הם רק יעזו לתקוף אותנו. הבעיה היא שכבר השתמשנו בקלף השחוק הזה והתברר שמדובר בבלוף. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי