פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שירת הכוהנים וסודות השירה
הרצל חקק (יום חמישי, 01/12/2022 שעה 9:00)


שירת הכוהנים וסודות השירה

הרצל חקק



עבודת הכוהן הגדול תמיד הייתה עטוּפה בסוד. כילדים זכרנו את תפילת
'סֵדר העבודה' ביום כיפור וחשנו את כובד האחריות, את כוחו להציל את העם כולו. הכניסה לקודש הקודשים נתפסה כאפוּפת מסתורין. הצלילה לרזי האותיות, לכוחה של המילה לשַנות סדרי בראשית, המשורר כאחד המלאכים הנוגע באמוֹת הספִּים. העברית הקדושה שבה לחיים, הנה שׂפה נאֱלָמה קמה כּכלה לחופּתה.

בימים שהמציאות נראית כמשוטטת בין ערפילים, כשהלבבות מבקשים ודאות, יש הרגשה, שאולי כוחות השירה יביאו מזור, יסללו דרך להבין אחרת את המציאות.

מחזור השירים שואב מן העברית הקדושה: מראֶה כוהן, אמות הסיפים,
בתי הנפש, הסנֶה הבוער, קטורת המילים. אין שפה אחרת בעולם שיכולה לשאת משָׂא כה מרתק, שובֶה לב, ממלא נפש.

כתבתי על כך מחזור שירים בספרי 'שחרית לנצח'.

ברכה לכוהן השירה והסוד
מַרְאֶה כֹּהֵן
נוֹהֵר, וְלוֹ עֵט בּוֹעֵר.
גְּלִימַת קֹדֶשׁ עַל רְעָפִים.
כְּאַחַד הַשְּׂרָפִים.
רֵד מִן הַגַּג, גַּע
בְּאַמּוֹת הַסִּפִּים.

לְחַשׁ טֶרֶם הַשֶּמֶשׁ
תָּקִיץ מִשַּׂרְעַפִּים.

מֵחַיֶּיךָ יִגַּהּ כְּלִי
צְרוּב גֶּחָלִים וְלוֹהֵט.
מַה קָרָאתָ לָזֹאת נוֹצַת עֵט
וְזָהָב מִמֶּנָּה שׁוֹתֵת.

שָׂא עֵינֶיךָ, הִנֵּה הַגְּלִימָה.
הִנֵּה הָאוֹתִיּוֹת
כַּאֲבָנִים שֶׁבַּרְזֶל לֹא נָגַע
וּבְלִי מָה. שָׂפָה נֶאֶלְמָה.
קוּם אֵלֶיהָ. כֻּלָּהּ הֶמְיָה.
מֵאֲפֵלָה תָּבוֹא הָעַלְמָה.
בְּחַר בָּהּ וְהַתֵּר מִשִּׁבְיָהּ.

בָּרֵךְ אוֹתָהּ וּשְׁמֹר,
חֵרוּתָהּ תָּאֵר, פָּנֶיהָ זוֹלְגוֹת אוֹר
מִן הַבֶּכִי יִקְרֹן וְיַחֲזֹר שֶׁפַע,
מַרְאֶה שֶׁנָּגַהּ בַּמִּסְתּוֹר.



ברכה לכוהן החיים
הִנֵּה אַתָּה נִצָּב
וְלֹא תּוּכַל עוֹד לְהַחֲשׁוֹת.
שָׂא יָדֶיךָ
וְתֵן לָעוֹלָם אֶת הַיֹּפִי בַּמִּלִּים,
אֶת הַפָּנִים הַקְּדוֹשׁוֹת.
שָׂא עֵינֶיךָ
אֶל הַחִיּוּת הַטְּהוֹרָה
יֵהוֹם בְּךָ הֵד תְּהוֹם, מִסֶּלַע נִבְרָא.

לְהַאֲצִיל עָלֶיךָ כֹּהֵן הַשִּׁירָה.
יְבָרֶכְךָ בִּמְהֵרָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רַע.
יָאֵר פָּנָיו אֵלֵיךָ לְנַסּוֹת.
וִיחֻנֵךָּ מִמַּעֲמַקֵּי הַחֵן וְהַסּוֹד.
וְיָשֵׂם בָּתֵּי נֶפֶשׁ בְּיָדְךָ
הָרוֹחֶשֶׁת. הַנְּמַסָּה מִקֶּסֶם.
קַח אֶת הַחַיִּים
בְּבוֹאֲךָ אֶל הַהֵיכָל.
שָׂא יָדֶיךָ, נְעָלֶיךָ שַׁל.
אֱחֹז בְּסֻלַּם הָאוֹר. תֵּן לַמִּלִּים
לְהָסִיר מִכְשׁוֹל.
אַתָּה כֹּהֵן הַסְּנֶה
צְעַק בְּקוֹל.



קום כהן האהבה והאור
קוּם אֶל הַחַלּוֹן בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה.
תִּצְעַק בְּךָ זְרִיחָה, דִּמְעַת זֹהַר
דּוֹרוֹת לֹא נִרְאָה.
הֵן תָּקוּם כְּנָבִיא
לְטַהֵר, לְתָאֵר, לְסַפֵּר.
מִן הָרָז. מֵעַז.

שְׂפָתֶיךָ רִצְפַּת הַשְּׂרָפִים,
בְּרוּחֲךָ תַּמְרִיא מֵרְעָפִים.
תִּמְתַּק חִידָתְךָ לָרְעֵבִים. לַיְּחֵפִים.
נְזִיר הֲוָיָה, מוֹרָא לֹא יַעֲלֶה.
מִי יוּכַל לְפִיּוּטְךָ הַנִּגְלֶה, הֵן
בְּכֹחֲךָ לַחְשֹׂף. לְהַרְעִיד פָּרֹכֶת.
לְמַלֵּא תֹּכֶן. בְּעֹז לְהַצִּיל.
בִִּרְחִים וּבִדְחִיל.

זְמַנְךָ לְהַתְחִיל.
הָעֵט יַאֲצִיל פָּנִים.
בְּרֶגַע נָדִיר, מֵעֹמֶק הַיְּגוֹנִים.
תִּגַּע בַּקֵּן. תָּעִיר צִפּוֹר. תְּשַׁלַּח
מִלִּים וּמָזוֹר.
וּבָא הַקּוֹל: אַיֶּכָּה.
כַּאֲרִי תָּקוּם כֹּהֵן קָדוֹשׁ
אֶל תִּקּוּן הָאוֹר.
יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ וִיחֻנֶךָּ.



כוהן גדול בקֹדש המִלים
תְּפִלָּה בִּכְנַף הַפָּרֹכֶת, בְּנִשְׁמָתָהּ.
שִׂפְתֵי כֹּהֵן מְבַקְּשׁוֹת
לְרַפֵּא נָפְשׁוֹ מִן הַבְּעָתָה.

מִי יוֹדֵעַ מַה מַרְגִּישִׁים
כְּשֶׁנִּכְנָסִים הַחַיִּים לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
כֹּהֵן הַשִּׁירָה שׁוֹתֵק שָׁבוּעַ יָמִים,
מְחַלֶּה נָתִיב בָּאוּרִים וּבַתֻּמִּים,
מֵכִין עַצְמוֹ לְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה,
שֶׁיִּגּלּוּ הָרַחֲמִים עַל הַמִּדָּה,
לְקַדֵּשׁ מֵחֹל לִבּוֹ וּבְגָדָיו
לָרֶגַע הַקָּדוֹשׁ, הַנִּשְׂגָּב.
בְּטֶרֶם יִקְרַב לְאֵשׁ הַתָּמִיד, נִדְרֶכֶת
כַּסְּנֶה. חוֹרֶכֶת תְּמוּנָה פְּנִימִית,
כֹּהֵן גָּדוֹל בּוֹעֵר, מַרְאֵהוּ לוּט,
מַה נֶהְדָּר הוּא: זְרִיחָה, הִתְגַּלּוּת.
כְּכוֹכַב אוֹר נוֹצֵץ הַלְלוּיּוֹת,
וְאֵיזוֹ תְּפִלָּה, מִלִּים חַד פַּעֲמִיּוֹת.
עָמֹק בַּקֹּדֶשׁ בָּעֲנָנִים, לִפְנַי וְלִפְנִים,
כַּפָּרָה, פָּרֹכֶת רָפָה, נָא רְפָא.
קְטֹרֶת תַּסְתִּיר, תָּאִיר. לְהֵרָפֵא
לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַשִּׁיר.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי